עסקים בראי הסטיקרים 

ישראל (שלי) בראי הסטיקרים שירית בן- ישראל, מנכ"לית חברת STS לפיתוח א/נשים מובילים 

6 עסקים בראי הסטיקרים

סטיקר: המספרה של מיכל

מיכל, איזו מיכל? מיכל  הספרית, זו שסיפרה אותי לפני כעשור. כשפגשתי אותה הייתה בתחילת דרכה, אהבה את העבודה, אהבה פחות, הרבה פחות, כמו רב הנשים את השיווק, את המכירות, את ניהול הכסף, עמוד התווך של העסק שלה. ומאחר ולא אהבה את 3 יסודות העסקים המצליחים: שיווק, יח"צ וניהול פיננסי בחרה להנמיך את להבת היצירה, התמקדה בגידול 2 בניה, התחתנה התגרשה, ניסתה לפתוח 4 עסקים שונים, אבל לא הצליחה ללמד עצמה לאהוב את מה שמניע אותם. כיום עובדת בבית ומגדלת את 2 בניה.

הפעם אחרונה שהסתפרתי אצל מיכל הייתה  בשנת 1997. זה היה לפני שהתחתנה וילדה ומאז בעצם לא רק אני לא שם, גם היא לא.   

סטיקר: B גוד

חנות אופנה טי שירטים לצעירים. את המדבקה קיבלתי פעם מביתי. פעם, בי גוד לגבר היה: תפרנס, תקרע את התחת , תדאג לאישה, לילדים. היום, בי גוד לגבר זה תפתח קריירה, תמצא אישה שגם עובדת ומביאה משכורת וגם מתחזקת ת'משפחה, עד שתשוב בעשר בלילה. פעם, בי גוד לאישה היה: תמצאי בעל טוב, תלדי 3 ילדים, תחנכי אותם באיכות ובכמות ואז תטפלי בנכדים. היום, בי גוד לאישה זה: תסיימי תיכון, תלכי לצבא, תיסעי לחו"ל, תראי עולם, תלמדי תואר ראשון, שני ותממשי את עצמך, תפתחי לך קריירה. על הדרך תמצאי בנזוג, תלדי 2 ילדים תאמצי כלבה ותהיי סופרוומן.פעם, בי גוד לילד היה: תסיים תיכון במגמה ריאלית, תלך לקרבי ותתחיל ללמוד ולעבוד . היום, בי גוד לילד זה: תסיים תיכון, עדיף תיכון שמאפשר חוסר אינטגרציה ייחודי משהו לשכמותך, תלך לצבא רק אם אתה ממש רוצה ותבחר את מסלול השירות שישרת אותך הכי טוב אחר כך. תיתן כמה שפחות, תנסה ללמוד משהו בינתיים סע לנפוש מהלחץ בדרום אמריקה, במזרח, או בהודו ותלך ללמוד כמה שנים על חשבון אבא ואמא.

בחנות "בי גוד" עצמה הייתי פעם אחת לפני שנתיים. בי גוד לעצמי כאישה אני כל שנייה. במתכונת ייחודית לי- חופש מוחלט מה מי איך למה כמה ומתי . דו"ח רק לעצמי. מקווה שגם את. 

סטיקר: אני  (ציור לב) את ישראל (פיס)

מפעל הפיס הוא המצאה גאונית של המדינה, שמאפשרת להוציא המון כסף מאזרחיה, מבלי שבאמת יקבלו גרוש ממנו חזרה. מאות מיליוני שקלים עוברים מכיסי האזרחים לכיסי המדינה, והמדינה בתמורה, מקצה חלקיק לבניית מתנ"סים, מרכזים ומוסדות, שממילא היה עליה לבנות, אלא שהכסף בא מהאזרחים ולא תקציב המדינה. מבריק וגאוני. כשכתב בסטיקר, אני האזרח אוהב את ישראל, לאיזה חלק של ישראל התכוונו?, לחלק שעובד עלינו בעיניים?, שנכנס לכיסינו ובהונאה בחסות החוק, של אותה מדינה משנורר מאיתנו מאות מיליונים, עליהם שילמנו כבר מיסים ולוקח אותם לכיסיהם של מספר נבחרי ציבור מסומנים, להם הוא מעוניין לרפד משכורות וחשבונות, לגלגול הזה וליורשים רבים בגלגולים הבאים?. הפעם הראשונה שקניתי כרטיס פיס... טרם קרתה. 

סטיקר: החיים יפים יותר ללא עישון (האגודה למלחמה בסרטן)

אבא שלי חשב שהחיים יפים דווקא עם עישון. הוא מת. אבל לא מעישון. לא יודעת אם החיים יפים יותר ללא עישון, אבל הם בהחלט ארוכים יותר. אחוז חולי הסרטן עולה בהתמדה מידי שנה, המודעות לנזק הסביבתי שעושים המעשנים הגיע לתודעתנו מאוחר מידי. אני תוהה לאן נעלמו כל עשרות ומאות שעות העישון הפסיבי שספגתי מאבי בילדותי ומכל מי שעישן לידי, וצעקותיי עליו לא הניעו אותו מלהפסיק או אותי לזוז ממנו. פעם, כשהייתי טסה עישנו במטוסים. לא להאמין. היום מדברים על אכיפת האיסור לעישון בכלל במקומות ציבור. בכל פעם שמנסים להתרים אותי לאגודה למלחמה בסרטן אני לא יכולה שלא לזכור את הכתבות על גודל משכורתו של מנכ"ל האגודה. תהרגו אותי, אצלי זה קשור. המשכורות הגדולות הללו, שהם פי עשר ועשרים משכר מינימום ושבכלל סותרות את האמירה הבסיסית שעמותה היא כמו מלכ"ר- מרכז ללא כוונת רווח. החיים שלי היו יפים יותר אילו יכולתי לדעת שבניגוד לממצאי מחקרים בנושא עמותות, לפיהם 10 סנט מכל דולר מגיעים נטו למטרה , כל הכסף מגיע ליעדו.

הפעם האחרונה שאמרתי את המשפט "החיים שלי יהיו ארוכים יותר בלי העישון שלך" הייתה אתמול בבית קפה. קראו למנהל המשמרת שביקש שאעבור מקום, כי הקרבן, למרות החוקים, עדיין לעיתים קרובות אשם, כמו הילד המוכה שאותו מעבירים, או קרבן האונס שמוברחת לעיר אחר. התעקשתי, יען כי אני אסרטיבית מוצהרת ורק לאחר שרמזתי בבוטות משהו, על הקנס שעלול בעל המקום לשלם במידה וישמע ממני על הפרת החוק באמצעות מנהל המשמרת חזר אלי הסיכוי לחיים ארוכים ללא עישון, מבלי שאוטס לקצה נידח של בית הקפה. 

סטיקר: סעו בזהירות. כי יש תינוק באוטו (MOTHERCARE)

היום צריך לכתוב "לכו בזהירות אולי יש תינוק חונה באוטו". ואם מודעה זו נכתבה על ידי רשת  מדר קר לאימהות, הרי שכיום צריכה המודעה לכלול גם את האבות, בעיקר את אלה ששכחו את הילד באוטו ונמצאו ראויים על ידי המדינה, גם לא לעמוד לדין, גם לא לשלם מחיר וגם ובעיקר, להמשיך באופן חופשי, לייצר ילדים שעליהם יש סיכוי שנקרא את הכתבה הבאה של שכחו אותי באוטו 2 3 4 5 6 7 וכך הלאה. אגב, על פי חוק, אילו ראיתם ילד שכוח באוטו והלמתם בברזל בחלון ושברתם אותו בכדי להציל את הילד ובאמת הצלתם אותו, עדיין יכול היה האבא, בעל הרכב להתלונן נגדכם במשטרה על חבלה והייתם נשפטים ומשלמים. אבל הוא היה משוחרר לביתו כמו הקודם לו וזה שקדם לקודם לו. צריך להמציא זמזם שמחבר בין הגבר לתינוק וברגע שיתרחקו מרחק 30 ס"מ  זה מזה, יתחיל הזמזם לקרוא "אבא נוטש". אולי נפגע בגאוות האבא, יחד עם זאת, ככה לפחות נציל ילדים ברכבים ממי שאמור להגן עליהם.

הפעם האחרונה שעזבתי משהו באוטו... טוב, אפילו את המחשב הנייד שלי אני לא משאירה לבדו באוטו, בטח לא את ג'רי, כלבתי המדהימה או את תינוקי, עליו התאמצתי בעשייתו, נקרעתי בלידתו, ישבתי על גלגלים בחודשים שאחרי ושכבתי חודשים עד... ממש אין סיכוי שאשאיר...

סטיקר: עד כאן. חוף הים הוא לא נדלן (החברה להגנת הטבע)

דווקא כן. חוף הים הוא בהחלט נדלן. רק צריך שיישאר נדלן של כולנו ולא שיהפוך נדלן של רוני מילוא, רוני מאנה וחברים לחגיגה. אבל הוא כן. פעם, אישרו ראשי ערים בניית מלונות על חופי הים התיכון, כך העשירו אנשים בודדים. היום מעניקים חופי הים איכות לחיים של האלפיון העליון. קפצו לסי אנד סאן למשל ותראו מה זה איכות. בקרוב חדירה למי הים ובניית איים פרטיים ליקירי המערכת. אז אולי כדאי לאמץ, את הסיסמא "עד כאן". הים הוא לא נדלן. אבל הוא כן. למה? כי התיאבון של האלפיון העליון ונציגיו במערכות השונות לא יודע שובע, כי כל יום נדרשים גירויים וסיפוקים חדשים. שלי יחימוביץ תתריע, נתן זהבי יצעק, יעל גרמן תעצור לרגע אבל ההתפשטות אבל ההשתלטות בגדול תימשך. קרקעות בירח שהוא נדלן הכי לוהט כבר קניתם?, אפילו רם כהן, מנהל עירוני א' בתל אביב רכש שטחים עבור דור העתיד של ביה"ס. ימים יגידו ולא לנו לדעת אלא לניני נינינו אם כהן נביא או מטורף.

הפעם האחרונה שהייתי בים, למרות שאני גרה בשינקין תל- אביב, מרחק הליכה של 7 דקות בקצב גילי- הייתה... לפני חודשיים לרגל אירוע ענק ומרהיב שהפיקה מועצת הנשים בעיר בת- ים בראשות ענת לבנת שנקרא "הולכות בחוף".